“כלום לא קורה לי , הכל קורה עבורי”
המשפט נזרק אתמול לאוויר בנבחרת ההתפתחות אישית שאני נמצאת במסגרת שלה כבר יותר משנה.
זה נזרק מלא בשנה האחרונה, אבל אתמול הנושא של השיחה היה “אושר”,
ובאותו הקשר, הגיע המשפט הזה.
הרי כל החיים אנחנו שומעים שלכל דבר יש סיבה
אבל האם אנחנו אחראים ב100% למה שקורה עבורנו?!
מה שנמצא בשליטה שלנו בהחלט באחריות שלנו.
ובאחריות שלנו אני מדברת בעיקר על המחשבות שלנו, כי שם הכל מתחיל.
יש לי אחריות בחיים האלו להסתכל על דברים בצורה חיובית. לדעת להסתכל על הדברים מהצד ולבדוק האם אני באמת צריכה לבזבז את האנרגיות שלי בלהתעצבן על סיטואציה, או לחשוב יותר מידי ולתת למקרה לנהל אותי או שאני אנהל אותו.
יש לי אחריות לאנרגיות שלי , יש לי אחריות לשמחה שלי, יש לי אחריות למחשבות שלי.
אם אני אתעסק במה חושבים עליי, או מה אומרים עליי, אזיי אני מבזבזת את האנרגיות שלי על משהו שהוא לא בשליטה שלי , הרי אני לא יכולה להיות אחראית למחשבות של אחרים , אלא רק על שלי.
ושם האושר נמצא. בשקט הפנימי הזה שמאפשר לנו לנקות את המחשבות ולהתעסק ברגע שקורה באותו רגע.
אם זה הזמן עם המשפחה, אם זה ריצה בחוץ, אם זה שיעור ריקוד מלא באנרגיות, ספר טוב , או אפילו בינג’ של סדרה מעניינת… לחיות את הרגע ולהיות בו באמת.
אנחנו לא רובוטים, כמובן שיש לנו רגעים של להתעצבן , או לחשוב שלילי.
אבל דברים שקורים עבורנו באים ללמד אותנו שיעור של התמודדות של השרדות .
על איך אנחנו חושבים ומה היינו רוצים לשנות.
כלום לא קורה לי, הכל קורה עבורי בשביל שאדע לעצור , להסתכל על הרגע מהצד ולבחון האם זה טוב לי, מה אני לומדת מזה, האם אני צריכה להנות מהרגע, האם הוא משרת אותי… שיעור לחיים.
אז אני מקווה , שבכל דבר שקורה לכן, תדעו לעצור ולקחת כמה נשימות, להנות ולהוקיר את הרגע או ללמוד ממנו להבא.
בסוף , אנחנו לא חושבים על מה עשינו, אלא מתחרטים על מה שלא עשינו.
